לפני עשור הם היו "הזוג השכיר שנשחק במרכז": בני 35, שני ילדים, ₪180 אלף חוב צרכני, ותחושה קבועה של "אני חייב". היום שניהם בדרגת יהלום. היא מלווה שלוש משפחות חדשות בכל מחזור, והוא מנחה סדנת תקציב חודשית במרכז הקהילתי בחולון.

"החוב נסגר בעזרת הלוואה כנגד ההשתלמות והלוואת שפע בלי ריבית. לא נגענו בפנסיה," היא מספרת. "אבל מה שהשתנה באמת זה הבוקר. הודיה, נשימה, ובערב תיקון. הילדים יודעים לומר מה הם מודים עליו."

בעיר אחרת נסגרה השבוע הלוואת השפע ה־1,000. היא הוחזרה במלואה מהתזרים המשופר של המשפחה, והכסף כבר יצא לדרך עם המשפחה הבאה. את אותה הלוואה ראשונה, לפני שנים, מימן פילנתרופ אחד.

ובמשרד קטן נפגשה הוועדה התודעתית של קרן הקריסטלים, כדי לבחון מיזם של בוגרת הנתיב: אפליקציה שמלמדת בני נוער לנהל תקציב. "אנחנו לא משקיעים במספרים," אומר אחד החברים. "אנחנו משקיעים באנשים שעברו את המסע."

המייסד, שבלילה אחד ביוני 2025 כתב לעצמו "אני בקרוב מאוד אהיה — קריסטל", מסכם בפשטות: "לא באנו להציל. באנו להזכיר."